גמר תיקון – דברי המשיח
כדי להגיע לגמר תיקון המוחלט כל אדם צריך לדעת בדעת: מרבה נשים, מרבה כשפים. מרבה שפחות, מרבה זמה. מרבה עבדים, מרבה גזל"...
ישנם הרבה מלומדים שטוענים שאכן הם הגיעו לגמר תיקון ומרשים לעצמם להעביר את הדרך לפשוטי העם כאשר כל טענתם היא: "אנחנו מלמדים לפי המקורות ואנחנו סה"כ מדיום בן המקורות לבניכם", דהיינו, "אנחנו מתעסקים בתקשורת". כאשר המלומדים מתעסקים בתקשורת הם נמצאים במודעות תשר"ק שהיא מודעות הנפש, אשה, עולם הזה...שזאת נקראת – "מודעות השקר".
המלומדים עומדים וטוענים בפני הקהל שעומד מולאם שכל מה שאנחנו מלמדים קיבלנו את זה מאבותינו ז"ל...כל מלומד ומלומד מחזיק לו משענת כדי להישען עליה שהיא לא קיימת ז"ל...ומתחיל להלל ולשבח את המשענת והופך אותה למטה שמראה את הדרך...ובכך פיתחו המלומדים את עולם הדמיון ולקחו את כל הקהל לעולם הדמיון...לאט לאט התחילו להעצים את הדמיון, דהיינו, מתרבים החסידים, דהיינו, מתחילים להאמין בשקר שהם מדברים...ואז מתחילים לראות את ההרס והחורבן בעולם העשייה שעל זה נאמר: "הדמיון הורס והשכל בונה".
המלומדים קשה להם להודות שהם טעו בדרך שהם הלכו וממשכים להעצים את אבותינו ז"ל וזה רק מכיוון שהם יוצרים לעצמם משענת... "לא כדי להורות בה – אלא כדי להפיל עליה את האשמה". וכאשר המלומדים נכנסים לחדרי חדרים שנאמר: "ברחל בתך הקטנה", שזה המחזה שאנחנו רואים וידוי לפני הכומר טוענים המלומדים: "אנא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפילתנו ואל תתעלם מלכנו מתחנתנו. שאין אנחנו עזי פנים וקשי עורף לומר לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו. אבל חטאנו, עוינו, פשענו, אנחנו ואבותינו ואנשי ביתנו.
אנחנו ואבותינו ואנשי ביתנו. – המלומדים שיונקים את התורה מאבותיהם ומעבירים אותה לאנשי בתיהם יוצרים מחנות מחנות שהם נקראים: דת, מדע וקבלה... וקיבלו את התכונות של המלומדים שהם עצמם מודים בזה באומרם: אשמנו... בגדנו...גזלנו...דברנו דופי ולשון הרע...טפלנו שקר ומרמה...יעצנו עצות רעות...כעסנו...רשענו...תעינו ותעתענו...וכדי להחזיק את כל התכונות האלה ולהפוך אותם משקר לאמת כאשר הם שקר ומרמה שהם נקראים: "הנחש הקדמוני". היה חובה על המלומדים לעשות את מה שהם אומרים: "וסרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שווה לנו"...אבל המלומדים החכמים ממשכים בדרכם עד היום הזה וכותבים כתבות ומזלזלים בכתובים ומתעלמים מדרגות התנאים שאומר להם שנאמר: "אבטליון אומר: חכמים, הזהרו בדבריכם, שמה תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים שיבואו אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל"...אבל הם ממשכים בדרכם...וכאשר החסידים מנופחים מהתקווה שהפיח באפם רבם שואלים את רבם...
הרב מיכאל לייטמן מדוע אתה חולה?
גם רבי יהודה אשלג היה חולה...
קרן ברג מדוע הרב שרגא ברג באירוע מוחי?
הלמודים שהוא למד דרשו את זה...
מדוע הרב עובדיה יוסף שנותן ברכות לרפואה חולה?
השם ירחם...
וכך נעבור מרב לרב וממדען למדען ונמצא במגירות שולחנם את הכדורים הפסיכיאטרים שמחזיקים אותם כדי למכור לפשוטי העם את המחלות והמלחמות...והם נכנסים לחדרי חדרים וטוענים מול המראה שהם לא מאמנים שהם רואים את מה שהם רואים באומרם: "ואתה צדיק על-כל הבא עלינו כי-אמת עשית ואנחנו הרשענו"...
ואתה תצוה את-בני ישראל – זאת לא מיסטיקה, זה לא דמיון, זה לא פנטזיה, זה לא בלתי אפשרי...זה דבר אפשרי – וזה מוכח בספרי "מלחמת הרוח בחומר" והוא עומד במבחן המציאות מול כל נציגי חכמי הדור מצד דת, מדע וקבלה...כך שאם עד היום הזה הסבירו לכל באי העולם כל החכמים מה זה משיח...הם הסבירו מה שהם יודעים כאשר הם לא יודעים איך להסתדר עם הנקבה שיש להם בבית שנאמר: " יעצנו עצות רעות...כעסנו...רשענו...תעינו ותעתענו... דהיינו, עם הדינים שיש להם בחוץ...כך שמודעות משיח היא..."שהוא רוכב על חמורו ולא חמורו רוכב עליו"...דהיינו, שליטת הרוח על החומר שזה הוא שם ספרי: "מלחמת הרוח בחומר". כך שהמשיח וחמורו שניהם אחד שנאמר: "וידע חמור אבוס בעליו"...כך שאם לא נדע בדעת את המודעות הזו כל באי העולם הם בלעם שמכים את חמורו ארבעה פעמים עד שנאמר: "ויפתח אלהים את פי האתון"...על זה נאמר: ולא קם נביא בישראל כמשה (משיח)...כך שבשאר העמים קם והוא בלעם...כך שאם אתם רוצים להשוות בן משה (משיח) ובן בלעם (ערב רב)...אתם תראו את הערב רב שהם: דיינים, שופטים, רופאים, עשירים וכל המזהירים ולא נזהרים – שוכבים עם אתונם...שעל כן כולם עובדי אלילים...דהיינו, הם מאמינים במה שהם לא מאמינים...ואף אחד מהם לא מקיים את המשפט: "ואהבת לרעך כמוך"...
ואתה תצוה את-בני ישראל – את הדברים הכתובים האלו לא ידעתי אותם מבחינה תיאורטית במשך 50 שנות חיי...שהדברים הכתובים האלו נקראים נשמע...אבל במשך 50 שנות חיי עשיתי את הכתובים האלו שהם הזכר והנקבה שהם נקראים עשה...כך שהיום בפרשת השבוע "ואתה תצוה"...אני מראה לכם את: "נעשה ונשמע"...כך שהיום הזה אתם יכולים לשמוע כיצד הגעתי למשיח הפנימי שלי, דהיינו, בצעתי בעשייה את תחיית המתים ויודע בדעת מה זה חיי נצח...שהכל מוסבר בספרי: "מלחמת הרוח בחומר" ואם אתם רוצים לעשות תעשו...דהיינו, "נשמע ונעשה"...ואם לא...השם ירחם...שנאמר: "בורא עולם לא צריך את הנמצאים הנמצאים צריכים את בורא עולם"...שעל זה טען שקספיר: "להיות או לא להיות"...שעל זה נאמר: "כל הנקרא לשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".
"ואתה צדיק - ואתה תצוה"...שנאמר: "צדיק אתה יהוה"...
לא יכול להשוות את מעמדי לאף אדם שנמצא על פני כדור הארץ שנאמר: "ושלמה חכם (חכם = חיים) מכל אדם"...וכאשר אדם מגיע למודעות הזו הוא מתחיל לחפש בהיסטוריה שאם ישנו אדם שמדבר את אותם הדברים. וכאשר אני מעיין בספרו של מורי אלופי ומיודעי רבי שמעון בר יוחאי "ספרא דצניעותא" את הדו שיח שנאמר: "מהו צניעותא דספרא. אמר רבי שמעון חמשה פרקים הם הכלולים בהיכל רב וממלאים כל הארץ. אמר רבי יהודה אם אלו כלולים מכל החכמה , הרי אלו טובים יותר מכולם, ולא צריכים ללמוד יותר. אמר רבי שמעון כך הוא למי שנכנס בחכמה ויצא ממנה בשלום. אבל מי שלא נכנס בחכמה ויצא ממנה בשלום. אינו כן".
2000 שנה ספר הזוהר נמצא על המדפים והמסקנה שהגיעו כל באי העולם הזה – "לא ללמוד ספר הזוהר אפשר להשתגע". היום מונח לפני כל באי העולם את אותה גברת בשנוי אדרת: "ספרא דצניעותא רשב"י = מלחמת הרוח בחומר חיים שלמה". הספר מראה את גמר תיקון המוחלט, את תחיית המתים, ובלע המוות לנצח ואת חיי נצח. כאשר הפשט של הדברים הם: "אדם שמגיע למודעות 'ואתה תצוה את בני ישראל' חייב להראות לכל באי העולם בספר ספר וסיפור את הבלתי אפשרי שהוא אפשרי – ביטול רגשות ומחשבות".
"ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו".
"שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד".
